בחירת בנק זרע ציבורי/פרטי ובחירת זרע
רקע
בנק זרע הוא מוסד לשמירה והפצה של תאי זרע. תרומת זרע נעשית בעיקר לצורכי פוריות והיא לרוב מיועדת לנשים הזקוקות לזרע שאינו מבן זוגם מסיבות רפואיות (העדר זרע או מחלות גנטיות) או לנשים שאין להן בן זוג. בתהליך, הגבר תורם את זרעו אשר נשמר בבנק הזרע ובתמורה מקבל על כך תשלום. מנות הזרע עוברות בדיקות מקדימות למניעת העברת מחלות.
מרבית תורמי הזרע בישראל הינם סטודנטים וחיילים. כשלב ראשון, גבר המעוניין לתרום זרע חייב לענות על תנאי הסף ההכרחיים: רווק בגילאי 18 – 35, בעל השכלה, בריא לגמרי פיזית ונפשית כעת ובעבר. כמו כן, עליו להצהיר שבני משפחתו לא סבלו ואינם סובלים מכל ליקוי פיזי או נפשי תורשתי. בשלב הבא, נקרא התורם לריאיון אישי בו הוא נשאל על מוצאו, השכלתו, עיסוקיו, תחביביו וכדומה.
במידה שהתורם נמצא מתאים לאחר שני השלבים הללו, השלב הבא הוא סדרת בדיקות מקיפה לשלילת מחלות גנטיות, בדיקות סמים ומחלות מידבקות כמו איידס. כמו כן, התורם מתבקש לתת דגימת זרע ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים: ספירת זרע אשר תוצאתה צריכה להיות לפחות 40 מיליון תאי זרע, ובדיקת התאוששות מהקפאה. במהלך בדיקות אלו נפסלים יותר ממחצית הפונים, מה שיוצר מחסור תמידי בתורמי זרע.
תהליך מיון תורמי הזרע והתרומה
- מיון ראשוני טלפוני.
- פגישה פרונטלית לשם הערכה ובדיקת הזרע.
- לאחר מספר בדיקות זרע הכוללים הקפאה והפשרה, מחליט צוות המעבדה באם זרע התורם איכותי ומתאים לתרומה.
- ראיון אישי עם מנהל בנק זרע – היסטוריה רפואית, אישית ומשפחתית ובכלל זה ברור מחלות גנטיות, רקע חברתי, השכלה, בדיקה גופנית ובדיקות דם, עגבת.
- לאחר קבלת תוצאות המעבדה, בישיבה משותפת של המעבדה, המזכירות והצוות הרפואי, מבוצעת הערכה של התורם הכוללת: מהימנות ואמינות, מצב בריאותי, תכונותיו ומראה, זמינות והתאמתו כתורם מבחינת איכות הזרע.
- נאמר לתורם כי אסור לו לתרום בבנקי זרע נוספים לאחר שתרם בבנק זרע מסויים.
- התורם חותם כי הפרטים הרפואיים אשר מסר הינם נכונים.
- התורם חותם כי הוא מנוע מלקבל מידע על הריונות ולידת חי, כמו כן בנק הזרע מתחייב לשמור לעד על חיסיון של התורם.
- התורם מתוגמל כספית ישירות מבנק הזרע.
אישה או בני זוג המעוניינים בקבלת תרומת זרע נדרשים לפנות לבנק זרע שקיבל הכרה ממשרד הבריאות.
קיימים בנקי זרע ציבוריים הפועלים במסגרת בתי החולים ובנקי זרע פרטיים.
כאמור, התרומה היא אנונימית. התורם אינו יודע את זהות מקבלות/מקבלי הזרע. מקבלות/מקבלי הזרע אינם יודעים את זהות התורם.
בנקי זרע בישראל
בישראל פועלים כיום 17 בנקי זרע המחולקים בין בתי חולים ציבוריים ומכונים פרטיים.
בבנק זרע ציבורי המאגר מצומצם ומורכב מתורמים ישראליים בלבד, והמידע על כל תורם הינו בסיסי ביותר (צבע עיניים ושיער, גובה ומשקל, סוג דם, מוצא ועיסוק). לעומתו, בנק זרע פרטי מציע מאגר גדול יותר של מנות זרע, הן מישראל ומחו"ל, וכן אפשרות לקבלת מידע נרחב על התורמים.
בנקי זרע ציבוריים:
במרכז הארץ ישנם 4 בנקי זרע ציבוריים:
איכילוב בת"א, שיבא בתל השומר, בלינסון בפתח תקווה ואסף הרופא בצריפין.
בצפון הארץ ישנם 5 בנקי זרע ציבוריים:
רמב"ם, כרמל ובני ציון בחיפה, בית החולים העמק בעפולה, ובית החולים פורייה בטבריה.
בדרום הארץ ישנם 2 בנקי זרע ציבוריים:
סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון.
בירושלים ישנם 2 בנקי זרע ציבוריים:
בבית החולים הדסה עין כרם ובית החולים הדסה הר הצופים.
בנקי זרע פרטיים:
בישראל קיימים כיום 4 בנקים פרטיים: קריו בנק רמה"ש וקריו בנק אלישע חיפה, אסותא רמת החייל ומדיקל סנטר הרצליה.
ישנם בנקים המאושרים ע"י משרד הבריאות שניתן לרכוש דרכם תרומת זרע מחו"ל של תורם שאינו יהודי. במקרה זה, בנק הזרע משמש כגורם המאחסן את המנות וגובה תשלום על שירות זה, בנוסף לתשלום לבנק הזרע בחו"ל ועלות שינוע המנות לארץ, מה שכמובן מייקר מאוד את ההליך.
יתרונות הבנק הפרטי על פני הבנק הציבורי
כמות התורמים – לרשות בנק הזרע הפרטי עומד מבחר גדול יותר של תורמים, מישראל ומחו"ל, באמצעות רשת בנקים עולמית המאפשרת ייבוא של מנות זרע לפי צורך. במקרה של תרומת זרע מחו"ל ניתן לצפות ללא תשלום במאגר התורמים, הכולל מידע נרחב על התורמים.
איכות התורמים/ הזרע – הבנק הפרטי מחזיק מאגר איכותי של תורמים העוברים בדיקות גנטיות מקיפות, בדיקות איכות תדירות וסינון קפדני של התורמים. באמצעות רשימת התורמים תוכלו לעיין במידע מקיף אודות כל תורם, החל מהשכלה, מוצא, מקצוע, תחביבים והתרשמות הצוות.
כמות גדולה של מנות זרע – כמות גדולה של מנות זרע מכל תורם מאפשרת שמירת זרע לצורך הבאת אח ביולוגי נוסף מאותו תורם בעתיד.
זמן המתנה קצר – תקופה ההמתנה של לקוחות הבנק הפרטי קצרה יותר, הודות לצוות רפואי רחב ומיומן שזמינותו גבוהה. מובן שחלון הזמן הוא פרמטר משמעותי מאוד כשמדובר בפוריות, תחום כל כך רגיש.
יחס אישי – בדומה להבדל המהותי בין בית חולים ציבורי לקליניקה פרטית, בבנק הזרע הפרטי נהנית המטופלת מדיסקרטיות מלאה לצד היכרות אישית עם הרופא וקשר רציף וצמוד לכל אורך התהליך.
בחירת התורם
הגעת לרגע המרגש ואולי האמוציונלי ביותר בשלב זה של התהליך להפוך לאמא – בחירת תורם הזרע! בחירת תורם הזרע הינה אינדיבידואלית ואם תשאלי 10 נשים איך בחרו, סביר להניח שתקבלי 4-5 תשובות שונות (בכל זאת יש קווי דמיון בין הדרכים לבחור). אז איך בכל זאת תבחרי?
ישנם מספר מסתבר משתנים שישפיעו על ההחלטה הסופית כאשר החשובים ביותר הם: תוצאות הבדיקות הגנטיות והבריאותיות, רקע משפחתי, מראה חיצוני – גובה מסוים, צבע שיער, צבע עיניים, מבנה גוף, והשכלה.
בבנקי הזרע ישנם 2 סוגי פרופילים לתורמים – בסיסי (קצר) ומפורט (ארוך). בפרופיל הבסיסי תוכלי למצוא את הנתונים הפיזיים העיקריים של תורם הזרע: גובה ומשקל, צבע עור ועיניים, מוצא, מוצא הורים, מקצוע (השכלה) וכדומה. לאחר שתצמצמי לכ-2-3 פרופילים בסיסיים, תוכלי לקבל פרופיל מפורט, הכולל הרחבה לגבי הרקע המשפחתי הרפואי והאישי, פעילויות חברתיות, תחביבים, מידע לגבי עיסוק הוריו, שירות צבאי, השכלה, פירוט התרשמות הצוות המקצועי, בדיקות גנטיות להן נבדק ונמצא תקין וכדומה.
לאחר בחירת התורם – תקבלי את תדפיס הפרופיל שבחרתם.
עלויות
עלות הזרע משתנה בין בנקי הזרע השונים (עלותו בבנק פרטי גבוהה יותר מאשר בציבורי) . שירותי בנק הזרע, לרבות קנייתו, אינם נכללים בסל הבריאות ואינם מסובסדים על ידי קופות החולים. יש לציין כי הליך ההזרעה עצמו, בתנאי שנעשה בבית חולים ציבורי, כן מסובסד ע"י הקופה. עלות מנה בבנק ציבורי הינה כ- 900 שח ובבנק פרטי העלות יכולה להגיע לאלפי שקלים למספר מנות.
סטטיסטיקה ורגולציות
תרומת זרע בבסיסה הינה פעולה אנונימית בה הגבר אינו מעוניין שפרטיו יחשפו בפני מקבלת התרומה או בפני הילד. במדינת ישראל סוגיית תרומת הזרע מעוגנת בחקיקת משנה בלבד משנת 1979 הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע" הנחיות מדויקות יותר מעודכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המסדירות את נושא תרומות הזרע ואנונימיות התרומות בישראל.
כיום, כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס בו הוא מאשר שהתרומה היא אנונימית, כך שאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע. הנשים, מצידן, חייבות לחתום על מסמך בו הם מפרטות שלא יהיו להם כל תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד, לרבות תביעת מזונות או אבהות.
בעולם יש גישות שונות באשר לגילוי זהות האב לילד: בארצות הברית ניתן לבחור בין תרומה אנונימית לגלויה, בצרפת ובבלגיה האנונימיות מובטחת ואילו במדינות בריטניה וסקנדינביה פרטי התורם וכתובתו האחרונה גלויים לילד מגיל 18. שינוי חקיקה זה במדינות סקנדינביה בשנת 1997 גרם לירידה דרסטית במספר תרומות הזרע ובהמשך גרם לתורמים מבוגרים יותר התורמים יותר ממניעים הומניים במקום הצעירים התורמים בעיקר ממניעים כספיים. בכל מקרה המחלוקת היום היא על חשיפת זהות התורם אולם כל המשפטנים תמימי דעה שאין לאפשר תביעת אבהות או מזונות בוודאי שלא רטרואקטיבית.
על פי נתוני משרד הבריאות בישראל נולדים כאלף ילדים בשנה מתרומת זרע. סוגיית תרומת הזרע מעוגנת משנת 1979 בחקיקת משנה הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע", אשר מתעדכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות. כיום כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס המצהיר כי התרומה היא אנונימית, ושאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע. הנשים מצידן חותמות על מסמך האומר כי לא תהיינה להן כל תביעות עתידיות כלפי התורם (חשיפת זהותו, תביעת מזונות או תביעת אבהות).
ישנן תקנות של משרד הבריאות המגבילות את מספר התרומות המתקבלות מכל תורם, אך הן כלליות ביותר וקשה מאוד לאכוף אותן. למעשה, הדבר נתון לשיקול דעתו של מנהל בנק הזרע.
בישראל כיום לא קיים רישום מרכזי המראה היכן תרם כל גבר את זרעו, ובפועל אין הגבלה על כמות תרומות הזרע שגבר יכול לתרום. כמו כן, אין תיאום בין בנקי הזרע, כך שבאופן עקרוני תורם יכול לתרום זרע לכמה בנקים במקביל.
