בדיקות במהלך ההריון
1. בדיקות בשליש הראשון של ההיריון (עד שבוע 14)
בדיקה ראשונה אצל רופא.ה נשים. זוהי בדיקת ראשונה על מנת להיערך בצורה הטובה ביותר להיריון על פי נתוני האישה וההיסטוריה הרפואית שלה. כל רופא.ת נשים יקבעו מכאן והלאה את אופן הליווי, תדירות הביקורים ואילו מהבדיקות מבוצעת על ידו.ה ואילו במרפאת האחיות. במידה וקיים במרפאה מכשיר אולטראסאונד, ייתכן וכבר בביקור זה תיערך בדיקת האולטראסאונד הראשון.
אולטרסאונד ראשון – היריון צעיר. זוהי בדיקת האולטראסאונד הראשונה המבוצעת בהריון, בדרך כלל בשבוע 6 או 7 . מטרת הבדיקה לקבוע את מיקום ההריון (חוץ או תוך רחמי), לבדוק את מספרת העוברים ולמצוא דופק עוברי. בשלבים מוקדמים מאד, גם אם טרם נצפה עובר, מאפשרת הבדיקה לקבוע את גיל ההריון באמצעות מדידת קוטר שק ההריון. אם נצפה עובר ניתן לוודא את גיל ההריון על ידי בדיקה של גודלו ולקבוע האם גיל ההריון תואם. בכל מקרה במקרים מסוימים יהיה קשה לאתר דופק בשלב זה, זה די שכיח, והרופא.ה ככל הנראה יזמן לבדיקה נוספת כעבור שבוע.
בדיקות דם ושתן – אלו בדיקות שנערכות באופן תדיר במהלך ההריון. בשלב זה נעשית בדיקה מקיפה של בריאות האם, איתור מוקדם של זיהום במידה ויש לטובת מתן טיפול גם בהיעדר סימפטומים.
סקר גנטי – מרבית האמהות היחידניות עשו סקר גנטי עוד בטרם הכניסה להריון, כחלק מההתקשרות מול בנק הזרע. במידה ולא עשית בדיקה כזו בטרם הכניסה להריון, מומלץ לקבוע אותה במהירה כיוון שהתורים לבדיקה זו יכולים להיות ארוכים ומומלץ לבצעה מוקדם ככל הניתן. בבדיקת דם פשוטה מאותרות מחלות גנטיות נפוצות בהתאם למוצא האם (וגם האב או תורם הזרע, אם יש כבר הריון). מידע זה מכוון את הרופאים לוודא שאין מחלות מסוכנות שיוכלו לעבור לעובר.
שקיפות עורפית – זוהי בדיקה שמנבאה באופן סטטיסטי את הסיכוי לקיומן של תסמונת דאון ותסמונות נוספות. בשבועות 14-9 להריון מצטבר נוזל מתחת לעורו של העובר באזור הקרקפת והעורף. הצטברות הנוזל בפרק זמן זה אופיינית לכלל העוברים והיא תקינה. במקרים בהם הצטברות הנוזל חריגה, קיים סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות דוגמת תסמונת דאון או למומים מולדים כגון מומי לב קשים. היא מתבצעת בגישה בטנית או בגישה נרתיקית (וגינלית), בהתאם לצורך ולגיל ההריון. לאחר שבוע 14 לא ניתן יותר לקיים את הבדיקה ולכן חשוב לקבוע אותה בזמן. תוצאות הבדיקה הן השערה סטטיסטית ומנבאות כ 70% ממקרי תסמונת דאון. על מנת להגביר את יכולת הניבוי והאיתור, מומלץ לבצע, בהפרש של עד יומיים מבדיקת השקיפות גם סקר ביוכימי (פירוט בהמשך). שילוב של שתי התוצאות יאפשר לרופא.ה המלווה לקבל הערכה הם יש צורך בבדיקות נוספות לאיתור מומים או סכנות נוספות (סיסי שליה, אקו לב, או בדיקות אחרות).
סקר ביוכימי – בדיקת דם שבה נבדקת בין היתר רמת נוכחותם של שני סמנים בדם האם, אשר מכונים Free βHCG ו- PAPP-A. הם מופרשים מהשליה ועוברים לדם האם. רמתם, בשילוב תוצאות בדיקת השקיפות העורפית, מעלה את הסיכוי לגלות תסמונת דאון ל 95%.
2. בדיקת NIPT
בדיקת NIPT הינה בדיקת דם לא פולשנית שמזהה תסמונות רבות שעלולות להופיע אצל התינוק, המוכרות שבהן היא תסמונת דאון. בבדיקה הזו נעשה ניתוח של הרצף הגנטי של האם על בסיס דגימת הדם ותוצאותיה יכולות לנבא ברמת סבירות של 95% על קיומן של התסמונות הנבדקות (אלו שניתן לאתר בחריגה ברצף ה DNA). זו אינה בדיקת חובה, היא מומלצת במקרים של הריון עם גורמי סיכון, ויכולה לייתר את הצורך בבדיקת מי שפיר. גורמי הסיכון המעידים על כדאיות בביצוע הבדיקה:
• גיל 35 ומעלה.
• גילוי סמנים בסריקת אולטרה סאונד שעלולים להצביע על הפרעה כרומוזומלית אצל העובר (דוגמת מוקד אקוגני, הרחבת אגני כליה, ציסטות צוואריות, שני כלי דם בחבל טבור).
• עבר אישי או משפחתי של הפרעות כרומוזומליות מהסוג הנבדק בבדיקות NIPT.
• בדיקת סקר בשליש הראשון או השני (חלבון עוברי, שקיפות עורפית) המצביעה על סיכון מוגבר להפרעה כרומוזומלית מהסוג הנבדק בבדיקה.
• חריגות כרומוזומלית אצל אחד ההורים של העובר.
בדיקת NIPT עולה כמה אלפי שקלים ומבוצעת על ידי כמה גורמים פרטיים בחברות רפואיות, לאחר קבלת הפנייה מהרופא.ה המטפל.ת. עם זאת, מרבית הביטוחים בקופות החולים מבטיחים כיסוי כזה או אחר לבדיקה וכדאי מאוד לבדוק זאת בטרם קבלת ההחלטה. עוד שימו לב שבבדיקה זו ניתן לדעת את מין העובר, אז אם במקרה אתן לא רוצות לקבל עדיין את המידע הזה, אל תשכחו להתריע מראש שישמיטו את המידע מהתוצאות.
3. בדיקות בשליש השני של ההיריון (עד שבוע 26)
סקירת מערכות מוקדמת – בדיקת אולטראסאונד שמבוצעת בשבועות 14-16 להיריון. האולטראסאונד מבוצע בצורה בטנית או וגינלית, והיא כוללת סקירה ראשונה של כל איברי העובר לוודא התפתחות תקינה או איתור מומים במידה ויש כאלו. היא אינה כלולה בסל הבריאות אך כלולה במרבית הביטוחים המשלימים של קופות החולים. בבדיקה עוברים על כמה פרמטרים חשובים לבריאות העובר, ובודקים את תקינות של איבריו הפנימיים. בין היתר ייבדקו: קוטר דו רקתי של הגולגולת ( BPD) , היקף הראש ( HC), היקף הבטן (( AC, אורך עצם ירך אחת ( FL.). הרופא.ה יעברו על האיברים הללו ויוודאו את מיקומם וגודלם התקין: גולגולת ומוח בחתך רוחבי: צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן, חדרים צדדיים, קו אמצע, פנים: ארובות העיניים, שפתיים, חזה: ריאות, תצורת 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים, בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר ועמוד השדרה. זוהי בדיקה לא פולשנית ולא כואבת, אין היערכויות מיוחדות לקראתה, ואימהות רבות מוצאות אותה מרגיעה ומרגשת 🙂
סקר ביוכימי בשליש השני (תבחין משולש, 'חלבון עוברי') – בדיקה נוספת שמשמשת לאיתור תסמונות מסוכנות באמצעות בדיקת דם. מבוצעת בשבוע 16-19 של ההריון.
דיקור מי שפיר – זוהי בדיקה המבוצעת כאשר יש סיכון מוגבר לתסמונות מסוכנות לעובר, ביניהן גם תסמונת דאון. הגורמים לסיכון דומים לאלו שהפנו את היולדת לבדיקות קודמות: רקע רפואי או משפחתי, גיל האם ותוצאות של בדיקות קודמות. בניגוד לבדיקות אחרות שהתוצאות שלהן הן ניבוי סטטיסטי, בדיקה זו שואבת דגימה משק מי השפיר, בו קיימים תאים שנשרו מגופו של העובר. לאחר הדגירה של החומר במעבדה, ניתן לעשות בדיקה יסודית של החומר הגנטי של העובר ולשלול תסמונות גנטיות רבות.
הבדיקה נעשית על ידי החדרת מחט דקה וארוכה דרך דופן הבטן ולכן אסור לבצעה לפני שבוע 15 כדי למנוע סכנה לפגיעה בעובר. באמצעות המחט מוציאים כ 20 מיליליטר של נוזל, שעובר לבדיקה במעבדה. נשים רבות חוששות מהבדיקה, אך רובן לא מרגישות דבר, לעיתם לחץ קל באיזו הבטן, או כאב כשהמחט יוצאת. לאחר הבדיקה חשוב מאוד להקפיד על מנוחה של 24 שעות לפחות ולשתות הרבה מים.
סקירת מערכות מאוחרת – מתבצעת בשבועות 21-24 של ההריון. בדומה לסריקה הראשונה, באמצעות אולטראסאונד נבדקים פרמטרים ואיברים בגופו של העובר, לוודא היעדרם של מומים או ליקויים נוספים. הסקירה כלולה בסל. יש נשים שמעדיפות לבצע אותה אצל רופא אחר מזה שעשה את הבדיקה הראשונה, רק על מנת להגביר את הסיכויים שרופא אחד יראה משהו שאחר לא ראה, אבל אין המלצה רשמית כזו. התמונה שמתקבלת באולטרסאונד נבדקת אל מול גילו של העובר וממוצעים ידועים ונורמטיביים. כבר במהלכה תשמעי את הרופא.ה מונה בקול רם את האיברים של העובר ובסופה תוכלי לקבל תמונה טובה של העובר שלך 🙂
העמסת סוכר – בשל החשש מסוכרת הריון, נשים נשלחות לבצע העמסת סוכר בשבועות 24-28 של ההריון. סוכרת הריון יכולה להתגלות גם בשלבים מוקדמים יותר, במהלך בדיקות הדם השגרתיות. בהיעדר גורמי סיכון, האישה ההריונית תתבקש לבצע העמסת סוכר חלקית. יהיה עלייך לשתות תמיסה המכילה 50 גרם סוכר ולאחר שעה בדיקת דם. במידה וערך הסוכר המתקבל יהיה גבוה מדי, תתבקשי לעשות בדיקה נוספת, הפעם מלאה, עם 100 גרם סוכר. גם נשים עם גורמי סיכון (סבלת מסוכרת הריון בעבר, גודל עובר גדול מהממוצע, הפלה בעבר או משקל הגוף) יתבקשו לעיתים להתחיל כבר עם הבדיקה המלאה. לבדיקה החלקית אין הכנות מיוחדות, זו המלאה כבר דורשת צום של 8 שעות וכמה בדיקות דם ברצף.
אקו לב עובר – זוהי בדיקת אולטראסאונד שמתמקדת בתפקודי הלב של העובר ומבוצעת בשבועות 19-25 של ההריון אצל נשים עם גורמי סיכון אלו: נשים הלוקות בעצמן במום לב מולד או שיש במשפחתן, נשים עם סוכרת הריון או אדמת, נשים הצורכות אלכוהול או סמים או מטופלות בתרופות נגד אפילפסיה וכאלו שהתגלו ממצאים מדאיגים בבדיקות קודמות במהלך ההריון.
במהלך הבדיקה, שאורכת כעשרים דקות ואינה כואבת כלל, נבדקים חדרי הלב, עובי שריר הלב, כלי הדם שיוצאים מהלב וכלי הדם שנכנסים אליו. כמו כן, נבדקת זרימת הדם בחדרי הלב ובכלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב וכמו כן נמדד קצב הלב.
4. בדיקות בשליש השלישי של ההיריון (עד הלידה)
אולטרה סאונד למעקב גדילת עובר – בדיקה המבוצעת בשבועות 30-33 של ההריון, באופן בטני. בבדיקה מעריכים את משקל העובר, מיקומו, מיקום השלייה ונפח מי השפיר. נפח מי השפיר מעיד על התפתחות תקינה וירידה רבה מדי בכמות המים יכולה להעיד על בעיה מסוימת שדורשת טיפול. גם מיקום העובר נבדק לטובת היערכות ללידה ואיתור מדדים שיכולים להעיד על צורך בתהליכים לקראת הלידה או בלידה קיסרית.
מעקב הריון עודף – החל מהשבוע ה 40 להריון, היולדת תתבקש להגיע כל יומיים שלושה לבדיקת ניטור עוברי (מוניטור) ואולטרסאונד שיעריך את גודל העובר, משקלו ומדידת מי השפיר. היולדת גם תתבקש לתת דגימת שתן, תבוצע לה בדיקת לחץ דם ובדיקה נרתיקית להעריך את מצב צוואר הרחם לקראת הלידה. כל המדדים הללו משמשים למעקב אחר בריאות היולדת והעובר, כיוון להריון עודף (לאחר שבוע 40) טומן בחובו סכנות מסוימות, בחלק מהמקרים. על סמך נתונים אלו תתקבל במידת הצורך החלטה על זירוז לידה, בשיתוף עם היולדת.
